בינה מלאכותית לעסקים קטנים: מתחילים מתהליך אחד
כשאני מכניס בינה מלאכותית לתהליך עבודה, אני מתחיל ממשימה שאפשר להסביר במשפט אחד. להפוך הערות משיחה לבריף לפרויקט זה ניסוי טוב: ברור מאיפה המידע מגיע, מה צריך לצאת ומי בודק את התוצאה.
מתחילים מתוצר אחד
נסו להפוך הערות משיחת היכרות לבריף קצר. הגדירו את התוצר, כתבו על אילו שאלות הוא אמור לענות וצרפו דוגמה לבריף שהייתם משתמשים בו. בסבב הראשון בחרו חמישה סטים של הערות מדומות או נטולות פרטים מזהים. בקשו את אותו המבנה בכל פעם כדי להשוות בין התוצאות.
משאירים מקום ל״לא יודע״
בקשו מהעוזר לציין מה חסר במקום להשלים פרטים בניחוש. אל תשתמשו בנתוני לקוחות בניסוי בלי רשות ובלי להבין איך הכלי מטפל בהם. השוו שמות, מספרים והתחייבויות למקור. מועד מסירה שהומצא פוסל את הבריף, גם אם כל השאר מנוסח יפה.
מודדים גם את הבדיקה
השוו את הדרך הקודמת לדרך החדשה, כולל זמן העריכה והתיקונים. אם הבדיקה ארוכה מהכתיבה, צמצמו את המשימה לפני שמרחיבים את הניסוי. אם כתיבה ידנית לוקחת תשע דקות ועם בינה מלאכותית לוקח שתיים לכתוב טיוטה ועוד ארבע לבדוק אותה, החיסכון הוא שלוש דקות, כל עוד האיכות לא ירדה.
ההנחיה הראשונה שהייתי מנסה
״הפוך את ההערות לבריף עם ארבע כותרות: מטרה, תוצרים, מועדים ושאלות פתוחות. הסתמך רק על ההערות. אם אין מועד, כתוב ׳טרם נקבע׳. אל תוסיף התחייבויות״. אם עדיין צריך לקרוא את כל תמלול השיחה כדי לסמוך על התוצאה, נסו חומר קצר יותר או משימה ממוקדת יותר.
מבחן קטן לפני שמתחילים
אני נותן לעוזר שני משפטים בדויים: ״בעל העסק מעדיף את יוני״ ו״טרם נקבע תאריך השקה״. בבריף, יוני צריך להופיע כהעדפה ולא כמועד מוסכם. אחר כך אני מנסה אותו תרגיל עם הצעת מחיר ותקרת תקציב. אם העוזר מערבב ביניהן, אני משנה את כותרות הבריף ובודק שוב.
מה נשאר בידיים שלי
בטבלת הבדיקה שלי יש שלוש עמודות: טיוטה, מקור ומי בדק. לכל סכום או התחייבות צריך להיות משפט תומך בחומר המקורי. את שליחת המייל ללקוח אני משאיר מחוץ לאוטומציה. כשאין מי שיבדוק את הבריף, הטיוטה מחכה. ניסוח חלק לא מחליף בדיקה.

